גיל אייזנמן נ' נירו יהלומים ישראל בע"מ ואח'

החלטה

 המבקש הגיש בקשה לזימון עדים נוספים, לאחר שהסתיימה ישיבת ההוכחות ונקבעו מועדים להגשת סיכומים. הוא טען כי נותרו מחלוקות עובדתיות רבות שהנטל עליו להוכיח אותן, וכי הוא מבק לעשות זאת בסיוע העדים שזימנם התבקש על ידיו. לטענתו, בהחלטה מיום 4.1.11, קבע בית המשפט כי אם יסתבר לאחר חקירת המצהירים כי קיימת מחלוקת עובדתית שאחד העדים שזימונם מבוקש יכול לשפוך עליה אור, ניתן יהיה לשוב ולשקול את האפשרות לזמן אותו כעד.

במסגרת בקשתו, עתר המבקש בין היתר, כי בית המשפט יזמן לעדות את הבוררים.

אינני נעתרת לבקשה זו.

ראשית, כידוע, זימון של בוררים לעדות בבית המשפט הוא ענין חריג, שיש להמעיט ככול האפשר בשימוש בו. כך נפסק בין היתר ברע"א 10174/09 אחים סלומון שחר חברה לביטוח בע"מ ואח' נ. משה טרבלסי:

"זימון בורר לעדות הוא צעד חריג.... אני סבור כי יש להמעיט בשימוש בכלי זה ככל שהדבר מתבקש על ידי אחד מהצדדים לבוררות, וזאת על מנת לשמור על מעמדו של מוסד הבוררות, ועל מנת שלא לפגוע במעמדם ה'מעין שיפוטי' של הבוררים".

בחינת נסיבות המקרה דנן, והעניינים שביחס אליהם מבקש המבקש להזמין את הבוררים לעדות, מעלה כי אין מקום לקבוע כי זהו המקרה החריג בו יש להיעתר לבקשה כזו.

במקרה דנן, העידה המצהירה מטעם המשיבה 28 (להלן: " הבורסה "), ונחקרה ביחס לאופן ניהול הבוררויות במסגרת הבורסה. הבקשה דנן מתייחסת לדברים שנאמרו על ידי העדה בחקירתה הנגדית, כאשר המבקש עותר לזמן את הבוררים כדי לברר נושאים שונים שעלו בחקירה זו .

כך, למשל טוען המבקש כי העדה העידה כי אינה זוכרת אם הבוררים פנו אליה בשאלות, כי לא ידעה אם הבוררים היו נתונים ללחץ מטעם מי מהמשיבים, וכי אינה יודעת מדוע הבוררות לא נוהלה בחדר גדול יותר. המבקש טען כי אין הסבר לשאלה מדוע לא התבקשו כתבי הגנה, ואיך נדונה תביעתו של המשיב 18 נגד המבקש, אף שהוא לא הגיש כתב תביעה. כן לא הובהר איך ניתנו פסקי בוררות לזכות משיבים מסוימים, שלא הגישו תצהיר מטעמם .

עוד טען המבקש, כי המצהירה לא זכרה אם הבוררים או מי מהם בקשו לעיין בתיק הבוררות לאחר שמיעת הבוררות, וכי היא לא זכרה אם הבוררים קיימו פגישות ביניהם, והאם הוסברה לבוררים המשמעות של איחוד הדיון. המצהירה טענה עוד, כי הסתבר בחקירה הנגדית כי הבוררים אינם כותבים את פסקי הבורר, והניסוח שלהם הוא אחיד, על ידי המחלקה המשפטית של הבורסה.

אינני סבורה כי יש לסטות מהכלל המתייחס לאי הזמנת בוררים לעדות, רק כדי לבחון נושאים שהם טכניים בעיקרם, כמו השאלה של החדר בו התנהלה הבוררות, או השאלה האם הבוררים קיימו פגישות ביניהם.

באשר לשאלות הקשורות לתוכן ההחלטות של הבוררים, הרי אני סבורה כי אין מקום לחקור בורר על השיקולים שהביאו אותו להכרעתו או על המגמות שהוליכו אותו לפסק (ר' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהד' רביעית, עמ' 1219).

באשר לטענה לפיה הופעל לחץ על הבוררים - המבקש לא העלה טענה זו במסגרת המרצת הפתיחה, והיא לא נתמכה בתצהיר מטעמו. המבקש העלה טענות רבות אחרות ביחס לבוררים, אולם הוא לא טען כי הופעל עליהם לחץ. אין לכן סיבה להזמין את הבוררים לחקירה רק כדי לבחון טענה שאין כל ראשית ראיה ביחס אליה.

ביחס לנושאים האחרים בשלהם מבקש המבקש להזמין את הבוררים לעדות – הרקע העובדתי הרלוונטי ביחס אליהם עולה , לגישתו של המבקש עצמו בבקשה הנוכחית, מעדותה של העדה מטעם הבורסה. את הטענות המשפטיות הרלוונטיות לדברים העולים מעדות זו, יוכל ב"כ המבקש לטעון במסגרת סיכומיו – ולהתייחס למשמעות של טענות אלה על טענתו לפיה יש לבטל את פסק הבורר.

אני סבורה לכן כי גם ביחס לטענות אלה (כגון הטענה ביחס לאי הגשת כתבי הגנה, הטענה ביחס לתביעה של המשיב 18, הטענה ביחס לאופן ניסוח פסקי הדין של הבוררים וכד'). אין צורך בזימונם של הבוררים עצמם לעדות.

לכן, אינני סבורה כי המקרה דנן הוא אחד המקר ים החריגים בהם מוצדק להזמין את הבוררים לעדות בבית המשפט, ואני דוחה את בקשתו של המבקש בהקשר זה.

מטעמים דומים איני סבורה כי יש צור ך גם בהזמנתם של יתר העדים שהמבקש עתר כי יוזמנו להעיד (למעט מר זרקו, כפי שיפורט להלן) . כפי שהובהר לעיל, הרקע העובדתי ביחס לאופן בו התנהל הליך הבוררות ניתן בעיקרו בעדויות שנשמעו בישיבת ההוכחות.

באשר למר ישי טופל, עדותו מבוקשת כדי לבחון האם הוא שוחח עם מי מחברי הוועדה. לא ברור לאיזו טענה מטענות המבקש בהמרצת הפתיחה מתייחס הצורך בעדות זו.

באשר לעד מר רבינוביץ , ב"כ המבקש לא פירט בבקשתו ממה נובע הצורך בעדותו – למעט הטענה הכללית לפיה יהיה בעדות כדי "לשפוך אור על המחלוקות ביחס לשאלות שנותרו פתוחות ביחס לפגמים מהותיים הרבים בהליך הבוררות". אין די באמירה זו כדי להצדיק את זימון העד לעדות.

באשר לעדים ה"ה פריי, בן יהודה ומלכה, המבקש טען כי פסקי הבוררות בעניינם הם דוגמה מובהקת לפגמים שהיו בהליך הבוררות. אולם, גם אם יש ממש בטענה זו, לא ברור הצורך להזמינם לעדות לצורך כך. המבקש לא טען מהן העובדות השנויות במחלקות ביחס לעדים אלה, שהוא מבקש להוכיח אותן באמצעות העדות מטעמם, ואילו טענות משפטיות הוא מבקש לטעון ביחס אליהם, שהוא לא יוכל להעלותן ללא חקירתם.